הנמטודה הנמצאת בדרגת infective juvenile תרה באופן פעיל אחר פונדקאי תוך חישת CO₂ וולטילים המופרשים מהחרק הפונדקאי וחומרים נוספים המופרשים משורשי צמחים. הנמטודה חודרת להמוצל החרק הפונדקאי דרך הפה, האנוס, פתחי הנשימה או על ידי חדירה ישירה דרך ה exoskeleton תוך שימוש במבנה דמוי שן. בהמוצל משתחררים החיידקים הסימביונטים ממעי הנמטודה שם הם משתכפלים במהירות. הנמטודה מעבירה את החיידק מנישת גידול אחת לשנייה ומפרישה רעלן חלבוני המגן על החיידק בשלבי התבוססות ראשונים בגוף החרק ואילו החיידק מפריש מרכיבים המונעים התבססות מתחרים כגון חומרים אנטיביוטים, nematicide, antifungal ואף דוחי נמלים וכן מפריש החיידק פקטורים הווירולנטים לחרק המארח כגון חלבונים טוקסים ואנזימים המפרקים את גוף החרק, פוגעים באפיתל המעי ומדכאים את תגובת המערכת החיסונית וגורמים למותו המהיר תוך 24-72 שעות.

נמצא כי נמטודות בהן לא מצויים החיידקים אינן מאריכות חיים וכן אינן גורמות למות החרק הפונדקאי ובנוסף נמצא כי בהזרקת תאי חיידקים להמוצל החרק ערך ה LD₅₀ הוא 5 תאי חיידק לחרק. נתונים אלו מעידים על כך כי החיידק הינו הגורם העיקרי לתמותת החרק. לאחר חדירה להמוצל והפרשת החיידקים IJ מתנשל לדרגה רביעית של זכרים ונקבות בוגרים ואלו מתרבים ויוצרים 2-3 דורות הניזונים מהבקטריות וגוף החרק המתפרק. כאשר מאגר המזון קטן השלב המאוחר של הדרגה השנייה מפסיק ליזון כאשר הוא מכיל בגופו את החיידקים הסימביונטים, הוא מגיע לדרגת IJ מבלי להשיל את הקוטיקולה של הדרגה השנייה ויוצא מגוף החרק המת בחיפוש אחר פונדקאי חדש.