שנות כהונתו הראשונות התרכזו במאבק בשפל הכלכלי הגדול, משבר כלכלי ממושך שפרץ ב-1929. רוזוולט התמודד עם המשבר הכלכלי באמצעות תוכנית הניו דיל, שכללה הרחבה ניכרת במעורבות הממשל הפדרלי במשק והגדלת המגזר הציבורי. תוכנית הניו דיל זכתה לאהדה רבה בציבור הרחב ורבים ראו בה פתרון למשבר הכלכלי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה דאג רוזוולט לאספקה שוטפת של ציוד לבריטניה, לסין ולברית המועצות, וסייע בכך לעמידתן האיתנה כנגד מדינות הציר. לאחר הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה בעקבות מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור, הפגין רוזוולט מנהיגות ונחישות בעת שהוביל את ארצו, בשותפות עם יתר בעלות הברית, לניצחון במלחמה.

בזכות הישגים אלה הוא זכור כאחד המנהיגים הבולטים במאה ה-20, וכאחד מגדולי נשיאיה של ארצות הברית בכל הזמנים. לעתים רבות מדורג רוזוולט כאחד משלושת הנשיאים הטובים ביותר, לצד ג'ורג' וושינגטון ואברהם לינקולן.