Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקל...
Download this dictionary
עקרון השקילות

בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים "למטה" בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי "מעלה" בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים). עקרון זה מסביר בין היתר מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם.

עקרון זה משמש בעקר להשלכת ידע פיזיקלי הנוגע למערכות מואצות על מערכות גרוויטציוניות. הן בשל הפשטות היתרה בעריכת ניסויים ותצפיות במערכות מואצות, (בהשוואה למערכות גרוויטציוניות), והן משום שהאינטואיציה שלנו כבני אדם חזקה יותר לגבי תאוצה מאשר לגבי כבידה. עקרון זה נודע בעיקר בשל שימושיו בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, העוסקת בכבידה ומערכות שאינן אינרציאליות.

ישנם למעשה שני עקרונות שקילות, "עקרון השקילות החלש" של גליליאו, ו"עקרון השקילות החזק" של איינשטיין, המכיל את העקרון החלש. האמור לעיל היה דרך העקרון החזק, אליו לרוב מתכוונים כאשר מדברים על "עקרון השקילות".


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה