עקרון זה משמש בעקר להשלכת ידע פיזיקלי הנוגע למערכות מואצות על מערכות גרוויטציוניות. הן בשל הפשטות היתרה בעריכת ניסויים ותצפיות במערכות מואצות, (בהשוואה למערכות גרוויטציוניות), והן משום שהאינטואיציה שלנו כבני אדם חזקה יותר לגבי תאוצה מאשר לגבי כבידה. עקרון זה נודע בעיקר בשל שימושיו ב
תורת היחסות הכללית של איינשטיין, העוסקת בכבידה ומערכות שאינן אינרציאליות.