| Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקל... |
עושר העמים
עושר העמים או עושר האומות (The Wealth of Nations), או בשמו המלא "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות", ספרו של אדם סמית, התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות המחשבה הכלכלית והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של הכלכלה הקלאסית. בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים:העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון היד הנעלמה על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים שוק חופשי המנווט עצמו על בסיס היצע וביקוש וללא התערבות המדינה. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה לצמוח (בניגוד להנחה המרקנטיליסטית על פיה כמות ההון הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש. עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים):"הכנסות הריבון או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות המיסוי, והחוב הלאומי.
- עקרונות
- "על הגורמים המשפרים את פריון העבודה, ועל הכללים לפיהם מתחלק התוצר בין המעמדות השונים בחברה".
- "על מהותו של ההון, צבירתו והקצאתו".
- "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח היסטורי כלכלי.
- "על שיטות של כלכלה מדינית" – מוקדש לתיאור התאוריה המרקנטיליסטית, (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של
| להמשך המאמר ראה Wikipedia.org... |
© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
