עבירות צווארון לבן כהגדרתן הקרימינולוגית הן עבירות של החזקים והעשירים בחברה. ההגדרה המקובלת היא של הקרימינולוג האמריקאי אדווין סטרלנד משנת 1939 על פיה עבירת צווארון לבן היא "עבירה של אדם מכובד בעל מעמד חברתי גבוה במהלך עיסוקו המקצועי". במסגרת זו נכללים נזקי שחיתות שלטונית, קשרים לא ראויים בין הון ושלטון וכדומה. הדגש הוא על שתי נקודות: מעמדו החברתי הגבוה של העבריין, והיות העבירה חלק מעיסוקו המקצועי.

ההגדרה הקלאסית של עבירות צווארון לבן איננה כוללת בתוכה עבריינים קטנים שביצעו עבירות זיוף פעוטות. נתמך סעד המרמה בטופס ההצהרה, קופאי בסופרמרקט הגונב מקופת המעביד אינם נחשבים כעברייני צווארון לבן, משום שאינם בעלי מעמד חברתי גבוה. פקיד בנק שתוך כדי עיסוקו מועל בסכומים גדולים ומנצל את האימון הרב שניתן בו, מוגדר כעבריין צווארון לבן.