המונח "ספרות ספקולטיבית" הופיע לראשונה בשנת 1888 בכתב עת אמריקאי, במאמר העוסק בספרו האוטופי של אדוארד בלאמי, "במבט לאחור: 1887-2000". עם זאת, השימוש המוכר יותר הוא זה של רוברט היינליין במסה "על כתיבת ספרות ספקולטיבית" (1948), וייתכן שהיינלין לא הכיר את המאמר מהמאה ה-19 וחידש את המושג. במאמרו השתמש היינליין במונח כתחליף ל"מדע בדיוני" בלבד, ואף ציין מאוחר יותר כי סוגת הפנטסיה אינה נכללת בו. השימוש ב"ספרות ספקולטיבית" כתחליף ל"מדע בדיוני" נפוץ במהלך שנות השישים של המאה העשרים, מתוך אי שביעות רצון של כותבים ועורכים מן המונח האחרון וההגבלות הנובעות ממנו, כחלק מתנועת "הגל החדש" של המדע הבדיוני. במהלך שנות השבעים הלך ופסק השימוש במונח. רק בשנות התשעים זכה המונח לתחיה, והפעם במשמעותו המקובלת כיום, כסוגת-על של כל הסוגות הספקולטיביות.