לפעילות גופנית תרומה רבה לכל פרט, אבל יותר מכל היא תורמת לבעלי נכויות שונות המגבילות את תפקודם היום יומי בכל תחומי החיים. השתתפות בתנועה, בפעילות גופנית ובספורט תורמת לשיפור בריאותם הנפשית והפיזית של אוכלוסיות אלו. ישנן תרומות פיזיות-גופניות רבות כגון: פיתוח שרירים, התנסות תנועתית שמסייעת להורדת מתח השרירים, שיפור תגובות שווי המשקל, שיפור הבקרה היציבתית באזור המותני, סבולת לב-ריאה, שיפור ביציבות של הראש והצוואר ועוד. השתתפות והתנסות בפעילות פיזית מעמידה בפניהם אתגרים קוגניטיביים, פיזיים, נפשיים וחברתיים ותורמת למסוגלותם הנפשית. ספורט מסייע לנכים להתגבר על חוסר האונים הגופני והוא אף גורם בעל ערך פסיכולוגי רב שביכולתו לרומם את רוחם של הנפגעים, למנוע את התדרדרותם הנפשית ולהביא לידי השתלבותם מחדש בחברה.

מניעת יתרון לנכים קלים בתחרות מול נכים קשים נעשית באמצעות קיום אירועים נפרדים בהתאם לדירוג רמת המוגבלות של הספורטאים (בדומה לקטגוריות המשקל בתחרויות איגרוף וג'ודו). שיטת הדירוג בספורט נכים נקראת קלאסיפיקציה. ככל שהקלאס של האדם נמוך יותר, כך הוא פחות עצמאי והנכות שלו יותר קשה. בתחרויות נכים, המקצים נערכים לפי הקלאס, לדוגמה יהיה מקצה לנכים בעלי קלאס 8 (S הוא הסימון לקלאס).