מאפייניו העיקריים של המשטר האוטוריטרי:

• פלורליזם מוגבל; לא קיים שיתוף כוח בשלטון; ענפי המשטר והרשויות קשורים אחד לשני; לא קיימות מפלגות מעבר למפלגת השלטון, או שהן קיימות אך מוגבלות בכוחן ופועלות באופן חופשי למראית עין בלבד.
• לא קיים מנגנון של איזונים ובלמים.
• לא קיימת מערכת של מתן לגיטימציה לשלטון על ידי בחירות חופשיות.
• אידאולוגיה אינה דומיננטית, או שאינה מקיפה וכוללת.
• לא קיימת ניעות חברתית נרחבת; לא קיימת מוטיבציה שלטונית לשנות את החברה באופן מהותי.
• דיכוי זכויות אדם עם הגבלות על חופש הביטוי, ההתארגנות והמצפון.
• הפרדת המדינה מן החברה האזרחית, בניגוד למשטרים טוטליטריים.

נראה, כי מקור המונח בשם התואר הצרפתי autoritaire ("סמכותני"). עם זאת, כבר בעת העתיקה נעשה שימוש במונחים דומים. בין היתר, משטרים אוטוריטריים מייצגים לעתים קרובות חוסר אמון ביכולתה של הדמוקרטיה לפתור בעיות ולקדם את החברה, והעדפת שלטון של "אליטה מובחרת" על פני הדמוקרטיה. כך, קיימת זיקה בין משטרים אוטוריטריים לבין אליטיזם מן הסוג שקידמו פילוסופים פוליטיים אנטי-דמוקרטיים מסוגם של רוברט מיכלס וקרל שמיט.