בחיה הבוגרת לא יהיה דבר המזכיר מיתרן. היא בנויה מבנה דמוי שק עם פתח לכניסת מים ופתח ליציאת מים. החיה בולעת את המזון, מסננת אותו וזורקת את העודפים, היא אחוזה לקרקעית עם שלוחות אצבע. יש לה מחזור מיני ואל מיני. כוח השאיבה שלהם הוא עצום. השק החיצוני נקרא טוניקה.
בשלב העוברי של החיה, נמצא שיש לו מיתר בקטע האחורי, באזור הנקרא זנב (על שמו קיבלה הקבוצה את שמה). כאשר העובר/לרווה, כעבור כמה שעות/דקות עוברת גלגול, היא עוברת לקרקעית, הזנב נספג, היא נצמדת לקרקע, ומאבדת את הזנב.