"זה נהנה וזה לא חסר" הוא ביטוי המתאר מצב שבו אדם המוותר לזולתו אינו מפסיד דבר, אך בכך מאפשר לו להנות מתועלת הוויתור. הביטוי מתבסס על הסוגיה התלמודית שבה נקבע כי "זה נהנה וזה לא חסר - פטור". משמעות הכלל היא שבית דין יכול לכפות על אדם לוותר על תביעתו הכספית במקרה שלא נגרם נזק לתובע. הכלל רלוונטי אך ורק לאחר מעשה, ואם התובע במפורש סירב לוותר לפני התקרית כלל זה לא מספק הגנה לנתבע.