בניגוד למאורעות בצרפת, השינויים שחוללה המהפכה בהולנד קרו פחות או יותר בדרכי שלום - לא נעשה שימוש בגיליוטינה, לא היה "משטר הטרור", ולא הייתה דיקטטורה. המדינה כבר הייתה רפובליקה במשך כמאתיים שנה, ושלא כבצרפת, כוחה של האצולה כבר היה מוגבל למדי. הרפובליקה הישנה הייתה מבוססת על מוסדות פאודליים, וקבלת ההחלטות הייתה תהליך איטי שבו למחוזות הייתה יכולת לחסום חקיקה פדרלית. הרפובליקה הבטאווית הייתה מדינה ריכוזית יותר, לא פדרציה של מחוזות עצמאיים (לפחות באופן רשמי). רבים מהחידושים שהונהגו בה נמשכו גם בתקופות מאוחרות יותר, למשל שיטת האיוּת המסודרת הראשונה של השפה ההולנדית (1804). יהודים, קתולים ולותרנים זכו לשוויון זכויות. נוסחה לראשונה הצהרת זכויות. ממשלת הרפובליקה החדשה הייתה פופולרית יותר בקרב העם מאשר נסיך אוראנז' ונציגיו, מה שבא לידי ביטוי בעת ניסיון הפלישה הכושל האנגלי-רוסי להולנד (1799), שנסיך אורנז' היה מעורב בו. הרפובליקה החדשה נקראה על שם הבטאווים, שבט גרמאני שחי באזור הולנד בתקופה הרומית, ושנחשבו, על פי תפיסת עולם לאומנית-רומנטית, כאבותיהם של ההולנדים.

אף על פי ששררה ברפובליקה אי-יציבות פוליטית, שבאה לידי ביטוי בשלוש הפיכות, הרי שלא נלוותה להפיכות אלה שפיכות הדמים שאפיינה מהפכים פוליטיים דומים בצרפת המהפכנית. ההפיכה הראשונה הייתה ב-1798, אחרי שסיעת הדמוקראטים האוניטאריים התרגזה על התקדמותן האיטית של הרפורמות הדמוקרטיות. כעבור כמה חודשים התחוללה הפיכה שנייה שסיימה את הדיקטטורה של האוניטאריים. האסיפה הלאומית, שהתכנסה לראשונה ב-1796, הייתה מפולגת בשל מאבקים בין הסיעות השונות. ההפיכה השלישית התרחשה ב-1801, כשמפקד צרפתי שמרני תפס את השלטון (בתמיכתו של נפוליון) והפך על פיהן את התמורות שחוללה ההפיכה הקודמת ב-1798.