תזוזה זו יכולה להתרחש כזחילה רציפה או כסדרה של קפיצות עוויתיות של כמה מטרים כל פעם במשך מספר שניות. ההפסקה הארוכה בין קפיצה לקפיצה נובעת מהחיכוך שבין גושי הסלע העוצר את התזוזה עד שהלחץ שגרם לתזוזה הולך וגדל ולבסוף מתגבר על החיכוך וגורם לקפיצה נוספת. הסיבה לכך שברגע שיש קפיצה היא גדולה, היא שהחיכוך הסטטי יותר גבוה מהחיכוך הקינטי, כלומר כל עוד העתק לא זז ההתנגדות גבוהה, ברגע שהוא מתחיל לזוז ההתנגדות יורדת והוא יכול לזוז יותר. רוב
רעידות האדמה מתרחשות עקב תופעה זו.