המועצה הפאשיסטית העליונה (באיטלקית: "Gran Consiglio del Fascismo") הייתה גוף שלטוני באיטליה בימי שלטון המפלגה הפאשיסטית בהנהגת בניטו מוסוליני. מועצה זו, שנוצרה של המפלגה הפאשיסטית ב-1923, והפכה לאורגן של המדינה ב-1928 הייתה בעלת סמכויות נרחבות, ובסופו של דבר, זו שהדיחה את הרודן מוסוליני, והביאה לסיום המשטר הפאשיסטי באיטליה. במועצה היו חברים האנשים הבאים:
הזכות למנות את מזכיר המפלגה ובעלי תפקידים אחרים, אשרור חוקי המפלגה, והחלטות מדיניות הקשורות במפלגה.
הזכות למנות יורש למלך איטליה, לקבוע את סמכויותיו וזכויותיו של המלך, הזכות לבחור יורשים לראש הממשלה, לקבוע את סמכויות המועצה העליונה, הסנאט, חבר הנבחרים, ולהחליט בדבר סמכויותיו וכוחותיו של ראש הממשלה, לקבוע בדבר אמנות בינלאומיות וענייני חוץ.
את המועצה כינס ראש הממשלה עצמו, וכל החלטותיה היו נתונות לאשרורו. המועצה הייתה בעלת תפקיד חשוב בקבלת חוקי הגזע באיטליה, כאשר ביום 26 באוקטובר 1938 פרסמה הצהרה בנושא הגזע, אשר כונתה דף הנחיות ובאיטלקית Foglio d'ordine, והיוותה את הבסיס לחקיקה הגזענית שקיבלה לאחר מכן גושפנקא של תחיקה מלכותית לאחר הליך אשרור. חוקי הגזע היו שלב משמעותי ברדיפת יהודי איטליה על ידי איטליה הפאשיסטית ושיתוף הפעולה שלה עם הנאצים לביצוע השואה והפתרון הסופי. לאחר שנת 1943 הגיעה רדיפה זו לכדי לכידתם של היהודים, הסגרתם לידי גרמניה הנאצית והעברתם להשמדה במחנות ריכוז והשמדה.