אנשי החולצות השחורות שאבו השראה - כולל בעיצוב המדים השחורים - מן ה"ארדיטי", יחידות העילית האיטלקיות במלחמת העולם הראשונה. הם אורגנו על ידי
בניטו מוסוליני ככוח הצבאי של התנועה הפוליטית. ברקע להקמת הארגון, עומד המצב הפוליטי באיטליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה הודח מוסוליני מן המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית בשל תמיכתו במלחמה. הוא החל לקבץ סביבו וסביב העיתון שלו, "איל פופולו ד'איטליה" (Il Popolo d’Italia), קבוצת תומכים, "ברית הפעולה המהפכנית", "Fasci d'Azione Rivoluzionaria ", שהתפרקה עם כניסת איטליה למלחמה. אחרי המלחמה, חלה תקופה של שביתות ופעילות מהפכנית, בעיקר במעמד הפועלים של צפון איטליה, תקופה המכונה לעתים "השנתיים האדומות". מוסוליני הקים בתקופה זו גוף דמוי-צבא אשר גבה דמי חסות מבעלי מפעלים וקרקעות, ובתמורה הגן עליהם מפני הפועלים המתסיסים והאיכרים. בין חברי התנועה היו איטלקטואלים, אנשי צבא לשעבר, ובעלי קרקעות שהתנגדו לתנועות האיכרים והפועלים. ככל שכוחו הפוליטי של מוסוליני גבר, הפכו אנשי החולצות השחורות לאכזריים יותר, והשתמשו באלימות ובהטלת אימה על מתנגדי מוסוליני.