האלפים הדינריים נמצאים בהמשכם של הרי האלפים המזרחים ונבדלים מהם באוכף במערבה של סלובניה. מדרום המשכם בהרי פינדוס והפלופונסוס ביוון. שטחו של הרכס הוא כ-200,000 קמ"ר, אורכו 700 ק"מ, והוא משתרע בצורת קשת בין קווי האורך 46° ו-42° צפון. בחלקו הצפוני משתרע הרכס לרוחב של 50 ק"מ בלבד ונישא לגובה של 1,528 מטר בפיסגת הר ריסניאק. לעומת זאת, בחלקו הדרומי מתרחב הרכס כדי 350 ק"מ והר יזרצה (אלבנית Maja e Jezercës; סרבית Jezerski Vrh או Језерски Bрх - "פסגת האגם") הנישא לגובה של 2,694 מטר, הוא הגבוה ברכס.

האלפים הדינריים עשויים מסלעי משקע: אבן גיר, אבן חול ודולומיט מתקופת המזוזואיקון ותחילת הקנוזואיקון. כאשר נוצר הקמט האלפיני לפני 100 עד 50 מיליון שנה, התרוממו האלפים הדינריים ונחשפו לתהליכי בליה קארסטים ואחרים אשר עיצבו את נופם. חבל הקראס שבמערב סלובניה נמצא בצפונו של רכס האלפים הדינריים והעניק את שמו לתופעת הקארסט. הרכס המערבי של האלפים הדינריים שקוע בחלקו מתחת לפני הים האדריאטי, ופסגותיו מתרוממות מעל פני הים בדמות האיים הרבים שלאורך הריביירה הקרואטית. באלפים הדינריים, כמו בכל הבלקן, אין עדות לפעילות בליה קרחונית משמעותית, למעט בהרי פרוקלטייה (Prokletije) שבדרום הרכס. גם כיום קיימים קרחונים מועטים רק בעמקים הדרומיים של הרכס ובגובה של מעל 600 מטר.