דיור ציבורי או דיור סוציאלי הוא מדיניות דיור שמטרתה לספק פתרון דיור למשקי הבית שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי. המונח מתייחס לבניה, לאכלוס ולניהול הנכסים הללו וכן למגזר הנדל"ן ולמדיניות החברתית כלכלית הקובעת את ניהולו. דיור ציבורי הוא מונח המאגד אופנים שונים בהם יחידות דיור להשכרה עשויות להיות בבעלות ובניהול המדינה, מוסדות ללא כוונת רווח או שילוב של השניים ומטרתו לספק דיור בר השגה למעוטי הכנסה. כל המדינות המפותחות מתערבות באופן כלשהו בשוק הדיור לטובת שכבות חלשות ותוכניות דיור ציבורי מופעלות ברבות ממדינות העולם, כך למשל כמחצית אוכלוסיית הונג קונג מתגוררת בדירות ציבוריות או בסבסוד שכר הדירה. ניתן להבחין בשני מודלים של דיור ציבורי

1. דיור ציבורי המוני המיועד לשכבות רחבות כחלק מתפיסה חברתית כוללת השואפת לספק צרכים חברתיים על פי צרכיו של הפרט ולא לפי יכולתו לשלם. גישה זו עמדה בבסיס תוכנית הדיור הציבורי שניסח בשנת 1928 פר אלבין הנסון ונקראה Folkhemmet (הבית העממי) ויושמה בשוודיה מעלייתה לשלטון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשנת 1932. גישה זו מבטאת עמדה מרחיקת לכת יותר משאיפה לתיקון נקודתי של עוולות הנוצרות מאי השוויון בחלוקת העושר והיא מבקשת לתת למדיניות הרווחה תפקיד מכריע בעיצוב מחדש של הקפיטליזם.
2. דיור ציבורי כפתרון סעד לצרכיה של אוכלוסייה שאינה יכולה לעמוד בדרישות השוק הפרטי.

הגישה הראשונה, האוניברסלית, רואה בדיור שרות ציבורי כמו חינוך או בריאות שהמדינה מחויבת לספק לאזרחיה אלא שמאז שנות ה-70 הפך הדיור הציבורי, גם במדינות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות לאפשרות המיועדת לשכבות חלשות בלבד, תחום הדיור כונה "העמוד המתנודד של מדינת הרווחה" (wobbly pillar of the welfare state) משום שבהשוואה לשירותים האחרים הדיור הוא הנוח ביותר להפוך למצרך שהשוק הפרטי מוכן לספק ואנשים מעדיפים לרכוש אותו לעצמם. כך למשל העלה סקר בבריטניה בה נבנו יחידות דיור ציבוריות בהיקף נרחב לפי המודל האוניברסלי כי כ90% מהאזרחים מקווים שבניהם יהיו בעלי הבתים בהם יגורו. בניגוד לחינוך או בריאות בהם ניתן לקיים מערכות גדולות הנותנות שרות זהה לכל האוכלוסייה בניה מתועשת לייצור סטנדרטי של יחידות דיור כשלה וניסיון להוריד עלויות הביא לפגיעה קשה באיכות. Michael Harloe טוען כי במשטר קפיטליסטי בתקופת יציבות הדיור יהיה תמיד ממוסחר ולכן המודל האוניברסלי בו המדינה, ולא השוק הפרטי, לוקחת אחריות על אספקת שרותי דיור יתקיים רק בתנאי חוסר יציבות או כשיש אינטרס חזק של השלטון בפתרון דיור המוני: מצבים שהתקיימו במדינות המתועשות רק לאחר מלחמות העולם.