איוון החמישי היה הילד ה-11 של אלכסיי. בגלל מחלותיו, כושר המנהיגות שלו אוים על ידי סיעתם של משפחת נרישקין (אחים ודודים של אשתו השנייה של הצאר אלכסיי הראשון, נטליה נרישקין), שניסו להכתיר את בנה של נטליה נרישקין, פיוטר במקומו. עם מותו של פיודר השלישי באפריל 1682, טענו אויביהם שהנרישקינים חנקו את איוון וגרמו בהצהרתם להתקלחות מהומות שהסתיימו רק עם צאתו של איוון בפובמי.

ב-25 ביוני אותה שנה הוכתרו האחים איוואן ופיוטר כשליטים משותפים של רוסיה. כיסא מלכות מיוחד הוזמן לצורך האירוע (הוא מוצג כיום בנשקייה של הקרמלין). על אף שאיוון נחשב לצאר הבכיר מפאת גילו, הכוח האמיתי היה בידיה של אחותו הבוגרת, סופיה, אשר מונתה לעוצרת. בשנת 1689 הבינה סופיה שהכוח חומק לה מבין האצבעות וניסתה לארגן התקוממות נוספת בטענה שהנרישקינים מנסים להצית את חדרו של אחיה, אך מורהו של איוון, הנסיך פרוזורבסקי, שכנע את איוון לזנוח את בריתו עם סופיה ולחבור לאחיו, ומזימתה נכשלה.